תביעה שהוגשה נגד ביה"ח הלל יפה לגבי טיפול שניתן לילד כבן שנתיים שהתקבל לטיפול עקב שבר זכוכית שחדר לעינו וגרם בסופו של דבר להיפרדות רשתית ואובדן העין.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי כשל באבחון סימנים התחלתיים בהפרדות רשתית מנע באופן מוחלט את סיכויי ההחלמה, ופסק את מלוא הפיצוי המגיע בגין אובדן העין.
בית המשפט דחה את הטענה שבמצב של היפרדות רשתית, אין וודאות כי התערבות ניתוחית מוקדמת , לא היתה בהכרח מצילה את העין, כנימוק לגרוע מהפיצוי המגיע לקטין.